פיד RSS

חצילים ירושלמיים מוחמצים

פורסם בתאריך

לפני כמה שבועות, איתי שוב זנח את יערה לטובת הצבא ונסע לאיזה קורס מנהיגות בירושלים.
הדבר החיובי היחיד שיצא משם הוא שהוא הביא את המתכון של דודה שלו לחצילים המוחמצים!

מתחילים בתערובת של שום ופלפל אדום חריף מיובש שקוצצים דק דק ביחד

חשוב להזהר לא לגעת עם הידיים אחר כך בכלום כי זה שורף!!
איתי חיטט באף והוא שרף לו כמה שעות טובות – יותר מכשאני שורט אותו בלילות!
בכל מקרה, צריך לקנות קצת חצילים ירושלים קטנים ויפים ולקטום להם את העוקץ – זה באישור הבדצ"ג (בד"צ גרג)!
את החצילים מבשלים במים עד שהם משנים את הצבע לכמעט חום ומניחים להתקרר.
אחרי זה צריך לחתוך כל חציל ולהכין אותו למילוי:

שמים מלח ואת התערובת של הפלפל והשום:
את זה מסדרים טוב טוב בתוך צנצנת נקייה:

אפשר אחרי זה להוסיף את שאריות השום שיש

אחרי זה צריך לרוקן את שאריות המים – לוחצים את החצילים והופכים:
עכשיו כבר אפשר לסיים – ממלאים בחומץ כמעט עד למעלה

ואוטמים עם שמן
אחר כך סוגרים, מחכים שבועים וזהו! המשך הרשומה

פשטידת ירקות בנוסח איטלקי

פורסם בתאריך

I'm back baby! meow!

שלום חברים שלי! מצטער על ההעדרות. הייתה לי בעייה קטנה עם הבלוג (הכפות שלי היו גדולות מדי להקלדה)

קיבלנו מ"חבר" מחבת חדשה שלא צריכה שימון (תודה צה"ל!) אז החלטתי שהגיע הזמן להקפיץ קצת ירקות.
ואז חשבתי – למה לא לעשות פשטידה?

מתחילים כמובן בלאדות בצל. אני תמיד מבקש מאיתי לחתוך כי הבצל עושה לי דמעות ואני מיילל.

אחרי זה, מוסיפים לזה חציל שפורסים דק דק כדי שיתבשל טוב

בזמן שמקפיצים, כדאי להוסיף מלח, פלפל ותימין וקצת שמן זית..

אני בינתיים שמעתי יונה בחלון ורצתי לתפוס אותה. גבר צריך את הבשר שלו!

בזמן הכל מתבשל, צריך להכין את המכסה של הפשטידה – קישואים ועגבניות – גם את זה לחתוך דק דק

בינתיים מערבבים טוב טוב וכשזה משחים – אפשר לשפוך לקערה
עכשיו – שמים את המכסה: מסדרים שורות יפות וקצת חופפות של קישואים ועגבניות לסירוגין:

ועכשיו לתנור – 150 מעלות ל-20 דקות בערך. עד שמשחים.
נראה לי שיצא טעים אש!
בתאבון!
אבל מתי יאפו לי פשטידת טונה??

ארוחת בוקר

פורסם בתאריך

היום הם קמו באחת וחצי. כלומר, יערה התעוררה באחת וחצי, איתי ניסה להעיר אותה מתשע. שלל תחבולות היו באמתחתו, בלתי יעילות בעליל, ואחת מהן אף כללה אותי. בשלב מסויים מצאתי עצמי זרוק על הפנים שלה, בזנב סמור וציפוניים קצוצות אך שלופות. היא לא זזה. היא גם לא השמיעה קול. איתי מלמל לי משהו כמו: "גרגי נראה לי שאמא בקומה".

כמו בכל שבת הם ניסו להכין ארוחת בוקר. לא משנה מה הם יעשו, שלי תמיד תהיה הכי טעימה:

הם מתחילים עם סלט קצוץ. עגבניה אחת, מלפפון וקצת בצל, כי על מי הם באמת עובדים – הם הולכים לטחון חלה טבולה בביצי עין ולא באמת לגעת בירקות. אבל זה יוצא צבעוני ויפה:

ואז תור הביצים. אני דווקא מאוד אוהב ביצים. אולי זה בגלל שלי יש רק אחת. לפחות זה מה שהרופא שלי חושב. הם מקפיצים בצל, אח"כ מוסיפים סלמי צרפתי לפעמים, ואז את הביצים. הסוד הוא לסגור את המחבת קצת כדי ליצור קרום לבן על העינים.

אז הכל מבושל בדיוק כמו שצריך:


הם גם מוספים גבינה צהובה, בולגרית או לפעמים ברי.

וככה מכסים את המחבת עד שנהיה קרום לבן על העינים.

בינתיים מכינים מיץ, מכל הפירות שיש בבית. היום היו תפוזים ואשכולית אדומה:

יש להם מכונה לסחיטת פירות הדר ממש מעולה, שרק פורסים ולוחצים עליה את התפוזים.


זהו, הכל מוכן. איתי מנסה לפעמים לקשט את הביצים ולהכין מהן כל מיני פרצופים. מה פרויד היה אומר על זה…

אחרי זה עלה לאיתי איזה רעיון – לנסות לכבוש לימונים

(חשבתי שהוא עשה את זה כי יערה מתה על זה,

אבל נראה לי שזה רק בגלל שהוא טחן משהו עם ממרח לימונים כבושים)

בהתחלה צריך לחתוך לימונים. אם הם קטנים, אז אפשר רק לחרוץ אותם לרבעים ולא צריך לפרוס.

אחר כך, שמים אותם בצנצנת זכוכית מעוקרת

(זה אומר למלא אותה במים רותחים ואחר לשפוך אותם בזהירות).

הלוואי שאותי היו מעקרים ככה…

עכשיו צריך להוסיף תבלינים. פפריקה ומלח גס.

<a

ממלאים את הצנצנת במים עד שהלימונים מכוסים ומנערים היטב היטב

בסוף שמים קצת שמן זית – לבודד מהאוויר ולמנוע עובש.

סוגרים ומחכים שבוע. אני כבר רעב.

ולסיום, איתי, כמו תמיד, שוטף כלים.

מיאו לכולם!!